אושרי: \"לבשל רק לעצמך זה כמו עוננות\" - למה בישול הוא נתינה.

0:00פתיחת הפורמט החדש ושאלת הפתיחה

פורמט חדש. פורמט חדש. מה רציתי לשאול? אה, אוקיי.

אז איך זה מרגיש לך, בהמשך לפרק הקודם, איך זה מרגיש לך להיות אחראי על כל הצד של הקולינריה בבית? כי אושרי הוא גם היחיד שמבשל בבית, אני פחות, פחות.

0:29למה לבשל רק לעצמך זה "עוננות"

סליחה, go. go. אני חושב שאני אף פעם לא מבשל רק לעצמי, כי אני חושב שלבשל רק לעצמך זה כמו עוננות. It's not fun.

כאילו זה כזה, אני לא עושה את זה. את מבינה מה אני אומר? כן, אתה לא עושה את זה. אז...

או שזה יכול להגיע לרמת עצבים מטורפות בגלל הרעב, רק בגלל שהוא לא יבשל לעצמו.

0:53לבשל זה להעניק - לא לעצמך

זה נכון. זה ממש חלק ממני, מאז שאני קטן שאתה כזה, אתה מעניק, אתה מבשל למישהו והכי כיף לי לבשל לך ולבשל לאריה אבל גם בזמן שהייתי שף של מסעדות וכאלה אז אתה לא מבשל לעצמך, אתה מעניק בגלל זה אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של בלוגרים כזה, בלוגרית של אוכל שכזה מבשלים ואז הם תואמים את זה

אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה נראה לי שזה כזה סוג של הכחשה של מי מזה טעים זה, וואו למרות שאני תמיד, אני יודע, נגמר הזמן, אבל למרות שאני תמיד מרימה לעצמי על האוכל, מכירה את זה. כן, אבל אתה בקושי אוכל אותו, אולי רק כשאתה מכין ממש תפוחי אדמה, שאתה לא יכול כאילו כזה... לעמוד בפני זה.

לעמוד בפני זה, או איזה חציל טעים, אבל כאילו, אני מנסה לחשוב על התכסיסים באמת, ברור שכולם יודעים פה מה מהות התכסיסים במקור, כן? ברור שזה הכל הכל באמת התחיל בחופשת לידה ושהכנת לי לאכול וזה וזה, אבל... אבל כאילו, גם היום, שזה כבר נהיה מה שזה נהיה, אני מנסה עכשיו לתכסיסים שאתה ממש תאמת איתי.

2:08הכחשת הטעימות של בלוגריות אוכל

לא, אבל העמוק של זה, זה פשוט אני מאמין שבאוכל יש את הדבר הזה של להעניק ולא לעצמך. כן, אני יכולה להבין. ואני מאוד אוהב את עצמי, אבל זה לא, יש משהו בדבר הזה שזה נתינה בקיצור. כן, אני מבינה מה שאתה מתכוון.

ולא עוננות. לגמרי.

2:27סיכום ופרגון על הפרק

איך היה הפרק טוב? טוב, טוב. האמת אני חושב שיש לנו פרק אחר שאולי לא ישמעו. כן, זה כזה נגמר באופן כזה.